|
ובשלווה הממלאת
את העיר המתרוקנת
אור עמום של בין ערביים
של יום שישי נשכח אחד
הדגיש את צלליות הבתים
ואת ההבדל בין הבודדים
לבין הממהרים.
בקלונם הם נחשפים
באור הבוהק
המסנוור רק אותם
ודאי הוא שגם קפקא
מיהר כך אל ביתו
אך העיר הזו אינה פראג
ואין בה יופי משתנק
וכיעור מוסיף לכיעור
ואין נחמה |
|
|
כן! אבא'שלי
ערומקו! אך אין
זה משנה, שכן
מחר יש יום
חדש!
אפרוח ורוד,
חולף עם הרוח. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.