|
שים לב, תן סימן
עמוד דומם לצד העלטה
הד של דכדוך מזדמן
יוצר פורה וגדל
פנסים אדומים דולקים בסנוור
צורב הכאב שורף
חודר עמוק עמוק לבפנים
שוחק נשמות
שובר מלטעות
ולאחר מכן נרגע
חולף הולך לו
מחלחל ועם זאת נשאר
נשאר לנצח
בתוכך |
|
|
איך יכולתי
לעמוד במבט של
כל יכול.
מילות שיר
הפתיחה של אחת
מהתוכניות
הגאוניות שנוצרו
ונפטרו.
מוקדש לבועז
רימר, אחד
האנשים הגאונים
שחיים וקיימים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.