צולם ביום הגיוס שלי, מעודד לדעת שכשזה יאושר אני כבר אזומן למילואים...תפרת לך תיק גדול
מלא כיסים ונבכים,
כדי שתוכלי לאגור בו
זכרונות,
חיוכים,
מבטים.
תמיד על הגב
מחכה לרגע פנוי
לנבור בו,
לשקוע,
בתוך עצמך
בארומה של אז.
כשהריקנות התחילה
לנגוס בך,
ביס,
ביס.
כשהכאב
צבט מדי.
כשהפחדים לא נתנו לך
לישון.
התחלת להחביא הכל,
באותם כיסים, ונבכים.
כמו פעם
עם התיק על הגב,
רק מכופף
מהמשא.
אז מה את מחפשת שם עכשיו, ילדה?!
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|