הוא כותב את הסיפור, על כל מה שהוא עבר,
איך צחקו עליו  עוד כשהיה קטן.
ורק אימא שלו, קראה לו מלאך,
כשהוא בעצם האמין שהוא שטן.

ופתאום הוא התבגר, והבין את הדברים,
שבבית לא יהיה לו כבר טוב.
כל הילדים למדו, ורק הוא עישן סמים,
זה עזר לו לנסות לא לחשוב

על החיים..., על מה שעובר עליו,
על הכאב, שמתבגר איתו.
והשירים..., שהוא יכתוב עליו,
כי החיים פשוט הרגו אותו
והוא לא מת...
אז נשאר לו רק לכתוב את האמת.

הוא חי בצורה דפוקה, וראה כבר את הסוף,
כי הוא לא הסכים לרצות להשתנות.
לא היה לו מה לשתות, לא היה מה לאכול,
ונמאס לגנוב תיקים שוב מאותן זקנות.

הוא עדיין מתבגר, ולומד את החיים,
ונכווה מכל שנייה במציאות.
זה אותו כבר מתסכל, להעביר את הימים,
בתקווה שיום אחד הוא עוד ימות

מהחיים..., ממה שעובר עליו,
מהכאב, שמתבגר איתו.
והשירים..., שהוא כתב עליו,
כי החיים פשוט הרגו אותו
והוא לא מת...
אז נשאר לו רק לכתוב את האמת.

הוא כותב את הסיפור, על כל מה שהוא עבר,
ועדיין מתבגר, ולומד את החיים.