ואני אוהבת שתיים,
אחת ככה, ואחת קצת אחרת,
והן אהבו פעם ככה
ועכשיו
הן אוהבות קצת אחרת,
ופעם קינאתי, ונשברתי,
כי הן נגעו ככה,
אבל עכשיו... כבר אחרת,
עכשיו אני בוכה על שתיהן,
על אחת ככה, ועל השנייה, אחרת,
ואני כבר לא בטוחה על מי מהן עצוב לי יותר,
אף אחת מהן איננה אותה אחת
שהתאהבתי בה לפני כל כך הרבה זמן.
אז אני פשוט עומדת כאן,
בשני צידיו של לב אחד, שבור לשניים,
ולכל צד אני מנסה לעשות קצת טוב
לאחד ככה, ולאחד קצת אחרת.

לילדות האבודות שלי כבר אסור לאהוב...