|
עמדה נשמתי
מול תהום
גאיות והרים
חפנה אהבה
בתוכה....
עת הילכה לחופשי
אחזה בנפשי
את דמותו...
לא הרפתה
שילבה זרועה בזרועו...
עמדה נשמתי
מול שמים
נשאה תפילה
לחשה דברה
מלמלה מילות אהבה....
עת הביט בה אוהב
אספה נשמתו
אל תוך ליבה
נצרה שפתותיו
בנשיקה..
שמרה תאוותיו
התפתתה לפניו..
היתה לו לאשה...
א ה ב ה.... |
|
|
כשאומרים לך
"קפוץ מהגג כמו
כולם" - אתה
קופץ בלי לחשוב.
אבל כשאומרים לך
באמת לחשוב, אתה
אפילו לא מנסה -
מהפחד שזה יכאב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.