אל הספסל
מקושט בגללי ציפורים
הבאתי אותך
בלילה שנפגשנו
לפני שהרגשנו
השחר הפציע
והציפורים על הפיקוסים
המו בשאון תחילתו של יום
עשן מתוק וקסום
אפף את הרגע של שנינו
נדמה כי תל אביב כולה
הדליקה אחד לכבודנו
ופתאום שקט
וצל מועקה
אפילו הציפורים חדלו לדקה
הלילה נמוג לגמרי
מותיר בליבנו מעט מבוכה -
הנה השמש עולה
ערפילית היא ואביכה
זוהרת על פנינו
כתומה נוגה וסמיכה
אורה עדין ומלא חמלה
כמו ביקשה לטשטש
את שנבלע בחסות החשיכה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|