בימים אבודים
בין קירות שסוגרים
לא נותר החלום
שעולה אל השאול
לא חושב על נרות
ועל יין אדום
לא חושב על עבר
והנה שוב את כאן
במוחו של הוזה
שרוצה לא רוצה
ואין שום מליצה
אין עובר ואין בא
לא יכול בלי כולן
מוסר לה שושן
תתמסרי לי רק את
ואפנה למרחב
בימים אבודים
בין קירות שסוגרים
מתפרץ למרחק
וכותב שיר חדש
שיבוא עוד היום
תגורשי מן חלום
ואשא את כפיי
לקמט אלוהי
אין דבר שחונק
אין גם מי שעוצר
את הסלע ליפול
את הרגש למחוץ
ערירי ובודד
בים של אוהב
ילדים משחקים
מלטפים הראשים
הנה פה העולם
הוא בכלל לא קיים
ריקנות מתבדרת
ברוח יוקדת
בימים אבודים
בין קירות שנופלים