אני אוהבת את אור הירח,
מסוגלת להתבונן בו שעות ולא להתעיף.
הירח,
היחיד שמאיר את החושך הזה-
בלילות,
בחיים.
ובלילה ללא ירח,
מי יאיר לי את דרכי?
מה תהיה תקוות חיי?
על מה אשקיף מחלוני ואזמזם שיר מוכר?
שיר על אור,
אור הירח.
מדוע נלקח ממני דווקא בלילה זה?!
זעקתי קורעת את השמים הריקים.
למה, כאשר אני צריכה נקודת אור להתלות עליה בחוסר כל?!
צעקתי לא נשמעת,
אין ירח שיקשיב.
והלילה הזה,
הוא הלילה
בו איבדתי תקוותי-
לחיים
ומתתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.