לחי אל בטן
חושך, ומאוור מטרטר,
רוח חמה מתערבלת בנקיקים נסתרים,
שני מעורפלים,
מעורסלים על המיטה שלך,
רציתי שתשלח יד להרגיש את הדמעות,
שתגשש באצבעות קעריות רטובות,
ולא הבנתי איך לא הרגשת,
מלחי אל בטן,
על העור העדין,
את המליחות הצורבת,
את הרטיבות הגואה
ורציתי כל כך
שתשלח יד,
למשש,
לגלות,
לנחם,
וחיכיתי,
לא מתאים לך כך, לא להבחין,
הושטתי בעצמי,
מלחי אל בטן,
וגיליתי, שמיכה כחולה דקה,
שהיתה העור העדין,
וחצצה,
והפרידה,
ולא הרגשת,
ולא הבחנת,
ולא נרטבת.