"המקצוע חשוב ומורכב ועליכם להגיש את העבודות עד מחר", הסביר
יומיום לכיתה המרצה לקינמטיקה מקבילית n ממדית בעודו מחלק בין
השורות שאלון ארוך ובו שאלות, משוואות ואיורים. בשאלון חלקים
קלים וחלקים קשים (המסומנים בכוכבית) ונספחים שיש להוכיח כי
אינם פתירים. בקבלם יומיום שאלון חדש התאוננו התלמידים, "די
כבר, אין לנו חיי חברה, אין לנו רגע פנאי, כל הערב אנחנו
פותרים שאלונים". אך המרצה קשוח ואינו מוותר, "המקצוע תובעני
וכך יש ללמדו. מי שלא יגיש את כל התרגילים, ייכשל ויסולק
מהתגמ"ג". (תגמ"ג - המוסד האקדמי לתארים גבוהים מאד גבוהים).

הפסקה אחת בין השעורים הפריע למרצה אחד התלמידים. "יש שאלה
שפתרתי, אמנם היא לא כלולה בשאלון, אבל אני מבקש שתעבור על
הפתרון". אורו פני המרצה, "כל הכבוד, ניכר כי הבנת איך ראוי
לנהוג בקינמטיקה מקבילית n ממדית ואכן שיעורי הבית שאני נותן
הם המינימום הנדרש ויפה שניגשת ופתרת שאלונים נוספים". בסיימו
דבריו אלו הוריד המרצה את פניו והתעמק בדפים. קרא והתעמק
והתעניין והחל מחשב חישובי ביניים על קצות הדפים. מחשב וחושב
ומוציא מן המגירה מחשבון על וערכת הדמיות רב ממדית ומספר לא
ידוע של כדורים הנעים מקבילית במרחבי על שונים.

זמן השיעור כבר החל אך המרצה עודו רכון על הדפים, רק מידי פעם
מרים את ראשו וקורא את מונה המרחב או מד התאוצה הממדית של אחד
הכדורים החולפים. כך שעה ארוכה הפעיל במשנה מרץ את ערכת
ההדמיות, אחר כך פסק, גרד בזקנו באי נחת והחל מסיט בכעס בכל
דלתא t כדור אקראי. ניכר בו כי אינו מאמין לתוצאות החישובים.
הנוסחאות שלפניו מדהימות, הן פותרות תרגיל שאין לו פתרונים.
לבסוף אמר "פתרת נכון וכל חישוביך מדויקים ואף על פי כן זה
בלתי אפשרי, למעט המסקנה היחידה והבלתי נמנעת, שאני בוחן מתוך
ממד חדש את התנועה ב-n  הממדים הנותרים". בסיימו דבריו אלו
הרים המרצה את פניו והביט נכוחה אל ערפל אפרפר, מקום בו היו
בתחילה כיתה ותלמיד.