|
מדי פעם נולדת שורה מפוארת
כזו שאפשר להביט בה שעות
ובכלל התכוונתי לאחרת
אבל לא אמלוק את הזאת
כי לא המשקל ולא החרוז
קובעים טבעו של שיר
רק זה היוצא
ובא מלב לא אל קיר
מעורר ומזקיר
נשכח-אות.
|
|
|
אם רק תומרי דה
בדה בדה!
ק. מרכוס, חבר
בנוער
ההיטלראיי
מתחיל עם רוסיה
בחוף
הדולפינריום |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.