|
מדי פעם נולדת שורה מפוארת
כזו שאפשר להביט בה שעות
ובכלל התכוונתי לאחרת
אבל לא אמלוק את הזאת
כי לא המשקל ולא החרוז
קובעים טבעו של שיר
רק זה היוצא
ובא מלב לא אל קיר
מעורר ומזקיר
נשכח-אות.
|
|
|
אההה!!! תתרחק
ממני, רוצח!
אולי תכרסם נייר
טואלט במקום
לכרסם אותי?!
חסה והאוגר של
השכנה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.