שירה: שמרית אפרים.  כל השאר: יונתן ילון.


יש לי מקום כה מרוחק
מקום טמיר, נעלם
אין עוד כזה בעולם
מקום מיוחד.

בין הררי שלג נוצץ
ללא כל עובר ושב
נח לו גני המוזהב
בו אני לבד.

יש שם פרחים בשלל צבעים
אדום כחול וצהוב
מרבדי דשא לרוב
הוריקו מכבר.

שמש רכה שופכת אור
על מי טורקיז בבריכה
מפל נופל לתוכה,
קוצף ונשבר.

יש שם שיחים, יש שם שמים של תכלת
יש שם עצים, יש שם פריחה זהובה
יש שם עלים שלא ידעו עוד שלכת
ויש שם אהבה.

איש לא ביקר עוד בגני שטוף הקסם
איש לא שמע, איש לא ראה מלבדי
אבל אם את תרצי לבוא, אז בעצם
אקח אותך איתי...