|
אהבתי אותו...
מאז שאני זוכרת אותו איתי אהבתי אותו.
אהבתי את הריח שלו,
הריח שהיה לחלק ממני
הריח שלא נעלם גם כשהוא איננו.
הוא היה מיוחד...
לא יפה אבל מיוחד.
אני לא יכולה לדמיין איך אתגעגע אליו
איך לא אהיה איתו יותר
איך לא אראה אותו שוב...
היינו ביחד כל כך הרבה זמן
איך זה יכל להיגמר ככה?!
הכל בגלל אבא.
הוא שכח להפעיל את האזעקה. |
|
|
האם הרמיזה "שלח
לחמך" היא שכאשר
הסלוגן לא מופיע
הלחם נשרף וכל
הטעם הלך לו
לאנשהו?
חנהל'ה אופה
קטנה, יש לה
קמח, מים. כל
היום היא לשה,
לשה, בצק
בידיים.
המציאות. אללי
המציאות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.