הסיפור שאני מתכוונת לספר לכם הוא סיפור מרגש מאוד על ילדה
בעצם נערה בת 16 אשר איבדה את דרכה אל האושר.
לנערה המיוחדת הזאת קוראים אופל , מבחוץ אופל נראתה נערה מאוד
נחמדה בלי בעיות בחיים אבל כמובן בחיים תמיד יש בעיות לא משנה
מהם , ולא משנה למי...
מבפנים אופל כאבה ,כאבה כל כך עד שהיא ממש לא הייתה יכולה
להביע רגשות מבחוץ כמו למשל לבכות , אופל מעולם לא בכתה.
משפחתה של אופל היו: הוריה ,אחותה , אחיה.
אימא- פג ,אבא- טום , אחות -רובי , אח -ג'ייק.
לאופל היה בית רגיל ואני מתכוונת לבית עצמו לא למשפחה....
אימא של אופל עבדה מהבוקר עד הערב ככה שאופל לא ממש ראתה את
אימא שלה.
אבא של אופל היה מובטל וכל מה שעשה זה לראות טלוויזיה
ולהשתכר.
אחיה של אופל נשר מן התיכון ומאז נאבדו עקבותיו, התברר שלו
ולאמו הייתה מריבה ממש קשה וג'ייק פשוט יצא החוצה בריצה עם
מזוודה שארז ותפס טרמפ , לאף אחד ממשפחתה של אופל לא היה ממש
אכפת מג'ייק חוץ מאופל שהיה לה קשר טוב עם אחיה.. ולכן אף אחד
לא ניסה ליצור קשר איתו או לפחות לברר אם הוא בסדר ..
אחותה של אופל סיימה תיכון ועבדה כמלצרית במסעדה בעיר , היא
מסוג הנערות שמוציאות לעצמן שם רע...אחותה יצאה עם כל כך הרבה
בחורים שאופל כבר הפסיקה לספור או להתעניין בהם..
אז עכשיו שאתם יודעים בערך את תכולת חייה העצובים והאומללים
של אופל אני יכולה להתחיל בסיפור עצמו... אז הנה הוא בא:
|
