נעה נפש / רק הצריח |
אני, אתה יודע,
לפעמים קצת אובדת.
אז כתבתי לך גלויה עם שיר,
ושלחתי לך מרחוק,
למרות שבדיוק דיברנו בטלפון.
כשנרדמתי ברכבת, לא ראיתי אותך.
רק המון פרצופים עם מבטאים בריטים, משונים.
שמעתי מישהו שורק בשדרה,
וכמעט הרגשתי בבית, אבל לא. הייתי עדיין זרה.
וצריח של כנסיה בקע מהקרקע,
ממש מול תחנת הרכבת.
היו בו פעמונים, וכל מה שצריך, אבל
הכנסייה בכלל לא היתה. רק הצריח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|