|
איפושהו שם
בקצה האופק
יש ילד אחד קטן
שמטיס עפיפון
שהכין במו ידיו
עם חוט כזה ארוך
מפלסטיק והכול
ורוח אמיתית
שמנשבת
ומטיסה אותו
הלוך ושוב
גלים גלים
באוויר הצלול
של אמצע השנה
(קצת לפני סוף העונה)
הוא מטיס
עפיפון
מיוחד
שבנה |
|
|
אני אדום, אני
צועק.
בפה פחות
אזדעק.
כמו הלוייתן,
פעור הלוע.
מאיים, אותכם
לבלוע.
לתוך אפי, אתם
רואים.
בכל פעם, כשאתם
באים.
אך לי, זה לא
מפריע.
לבמה חדשה, אני
מצדיע!
צרצר בפואמה
לאיש/ה האדום/ה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.