New Stage - Go To Main Page

שרון ליפז
/
שיפור כתיבה

בחופש אגדול  אזה אני אישפר את הכתיבה שלי .
אמא איציעה שאכתוב  כל יום דף. ככה אני גם אילמד לכתוב במחשב
וגם אני אילמד לתקן  טעויוט  כי המחשב מסמן אותן בקו אדום
ואפשר לתקן לבד . ככה אמא תוכל לעבוד בלי שאני אפריע לה כל רגע
בלשאול אם יש לי טעועות. אבעיה שאני לא יודע לבחור איזה מילה
לשים. אז בינתיים אני לא מתקן.
אני איכתוב מה שאנשים אומרים, וככה אני גם אילמד מילים חדשות
ובשנה הבאה המורה רותי של כיתה ז 13 חינוך מיוחד, תגיד  זיו,
אני  לאאא מעמיננה אני לאאא מעמינננה שאתה כותב כל כך מהר
במחשב.  אוצר מילים, את זה היא אמרה שיש לתומר ואני גם רוצה
אוצר כזה.
אז אני יעבוד כשה כל יום בחופש וכומו שאמא אומרת אני יגיע לכל
מקום שאני אירצה אם אני אאבוד קשה.


יום א

מילים שאמרו  לי

נשמה שלי תשטדל לא להפריעה
מהיום גם אתה בעסק איתי אני אתאעץ איטך ואתה תקבל ממני אחר כך
עשר שקל.
אתה זוכר שאחריהצוהוריים  אנחנו הולכים לדוקטור ציפר שיבדוק את
ההתאלפועות שלך

איזה חמוד כבר כל כך גדול ואיזה סיער  משי ואיזה צבע,  פלטינה
.
אז מה אתה עושה בחופש?
ילד טוב.
אתה עשית את הפסלים מקרמיקה?  
אתה מוחר?  
אתה חמוד כשאתה צוחק.
מצחיקול אתה בעצמך.
אני  לאמא. ביי חמוד.

אכלת גלידה?
אסור לאכול ליד המחשב.  
נקה ידיים ואז  אני צריחה התיעצות.
יופי כתבת הרבה חרוץ שלי.
אחר כך תתקן את השגיאוט

אז ככה  מה אשה צריכה לעשות אם אי נשואה  ומעריחה את בעלה ויש
לה ילדים ובית יפה אבל היא אואבת איש אחר.
זה רעיון נכון נשמה שלי.
אסור לשקר.
ולאגיד לה גם שאסור לגנוב?  
ראית את זה? אויש אישרתי שם את הארנק.
מה הייתי עושה בלעדך נשמה?
קח עשר.


מחשבות

אבא אומר שאני כמואו, כומו מכונית וולוו סוג ב, הכל חזק ויפה
אבל משהו פגום. מתסכל בי אצוב.  לא כומו שהוא מסתכל ביפעת במבט
חזק ונוצץ.  כשהו מבקר אני   מנסה לעשות שלא איהיה עצוב, אז
אני צוחק ומראה לו את הפסלים ואת המדליות שקבלתי בשחיה.
אמא  אומרת שאני אנשמה שלה ועחשו  אני אנשק אסודי שלה. אני
סונה לשמור סודות.  אבל אני רואה סודות. רק מגיל עשר איבנתי
שלא לקולם זה ככה. בגל זה אסור לי לאראות את מה שאני כותב לאף
אחד. אבל אמא אירשתה לי לכתוב את זה שאני אנשק הסודי שלה, כי
אני עוזר לה בלדעת  מה שאנשים באמת  והם לא יודעים או שהם
שככו.
היום באחורי הצהוריים אמא לא תלך לעבודת קבלנות של
הניהולחשבונות כי היא לוקחת אותי לדוקטור ציפר שבודק אותי על
ההתעלפואות.
בפעם הקודמת הוא אמר לי לאיתפשט ולשבת על שולחן גבוה על סדין
ובדק לי את הלב ואמר לאמא הוא גדל   ואמא אמרה מה לסות ואז בדק
לי את האוזניים במין כלי שיש  אור וזה דיגדג וסינוור  ואמר ככה
זה עם ג'ינג'ים וזה יעבור עם הגיל ואל תתני לו להניע את הראש
שזה אומר לעשות ככה וככה וככה עם הראש כומו שאני אוהב. התאייפה
לי היד. זה טוב. זה סימן שאני עובד קשה וככה אני אצליח.
להתראות


יום ב

מילים שאמרו לי

זיו חמוד מה אתה קותב ?
מתי חוזרת אחותך מהמחנה?
הבת שלי כבר מתגגעת אליה.
אמא בחדר?

אתה לא  עושה ככה עם הראש נכון נשמה?
איזה חרוץ זיווש שלי.

התיעצות. מישהו עובד בעבודה כבר המון שנים ונמאס לו נורא והוא
רוצה לאחליף אבל או מפחד.
אתה אומר שכואב לה כי היא יודעת משהו רע, כומו   שקר  בעבודה?

שהיא צריכה לבחור ולאהוב את הבחירה כמו שאני בחרתי בך?
מאיפה כל החוכמה ?

מחשבות

יש לי כבר 20 שקל מאתמול ומהיום.  בינתיים אני סם בקופסה קטנה
עוסה חיסכון בשביל אמא כי אבא אומר שאי לא יודעת לחסוך, אז אני
יחסוך ואני אילמד אותה.
ככה שאי תאייה זקנה אני איטפל בה.
אמא קוראת לי פרשן נשמה שלי . אוצר שלי. נכס שלי. פאנג שואי
מתוק שלי. ומחבקת ומדגדגת אותי וזה מאד כף.
אחרי שעשינו את השיפוץ, אחרי שאבא עזב,  כשסידרו לי חדר שאני
יגור בו עד זקנה, אמא לא ידעה מה לתלות על הקירות היא אמרה אני
כל כך עייפה מכל האחלטות האלה.  היא רצתה לתלות בחדר אשינה שלה
טמונה של אישה עם חור בלב שנוזל ממנו דם וגם טמונה של רחוב
בלילה של גשם קר. אי אמרה זה אומנוט.  אייתה לי צמרמורת בגב
ואמרתי לה  שבמקום שחולמים צריך לשים דברים יפים כומו פרחים
וציפורים והאבה. אי איסתכלה עלי במבט שאני לא אישכח אותו ואמרה
לי איך אתה צודק, מעכשיו אתה הפנג שואי שלי.
התאייפה לי היד.
להתראות


יום ג

מילים שאמרו לי

תשחה רק רגליים מאה מטר
תשחה רק ידיים מאה מטר
תשחה מאורב
ג'ינ'גי  אתה משתפר
בשבועה הבא אין אימון שחיה כי אני נוסעת.

הכנתי לך שניצל דק כמו שאתה אוהב
אני לא יכולה להחזיק כלב, זה יותר מידי עבודה ועליך אי אפשר
עדיין לסמוך.
אולי בשנה הבאה אחרי אבר מצווה.

שלום זיו.
איזה ילד חרוץ.
מה אתה כותב?
איזה יופי.
אני לאמא ביי.

הבעיה היא כזאת, לאשה יש חבר אלמן שהיא רוצה לאיתחתן איתו אבל
אי לא סובלת את הילדים שלו.
גם היא גונבת? בעבודה? להגיד לה שתאיה ישרה ואז היא לא תפחד
ואז אי תואהב את מי שהיא רוצה?
נשמה שלי.
קח

זיווש אני  לעבודה.
יש גלידה במקרר.


מחשבות

אני  עצוב. אין לי חבר.

אני חושב שיש לי שיר

העצבות היא החבר של הלב
היא משחקת איתו כשהוא כואב
וכשהוא שמח
את העצבות הוא שוכח.

אני חושב שאני כבר מדפיס הרבה יותר מאר.

אין לי מה לכתוב ואני אייף
להתראות


יום ד

מילים שאמרו לי

נשמונת, תזדרז לקום כי יש לי היום ייעוץ כבר בשמונה
לא עכשיו חמודי אין זמן עכשיו לחלומות.
אתה יודע מה? תכתוב שלא תשכח, ותספר לי אחר קך.
כמעט שחכתי לספר לך ששוחחתי עם אמא של תומר ואני יקח אותך אליו
אחרי התצוהריים בדרך לעבודה ויאסוף אותך בדרך חזרה.

היום יש בעיה כזאת, הבעל קבל עבודה באוסטרליה ונוסע לשם והאישה
יש לה אמא חולה ועבודה שהיא מאד הואבת ומרביחה הרבה ואי לא
יודעת מה לעשות.
אי צריכה לעצום עיניים, ארבה זמן, לחשוב שאי לבד ואו שם  רחוק
ואז לשאול את הלב?
אי צריכה להוציא קודם ארבה ארבה כעס?  
תודה מתוק.
קח.


מחשבות

יש יש אני ילך היום לתומר ולא איהיה לבד

החלום שחלמתי
שאני  מחפס לאתאים מין קוביה  שיש לי ביד לעוד משהו.  אני אולך
לבית של סבתא וסבא בקבוץ,   לביתספר, לקניון ואולך איתי מישו
שממאר כל הזמן ואז אמא אעירה אותי . יש לי ארגשה עצובה ומעצבנת
מאחלום. אמא אומרת לי לא ליתעצבן כי אז אני עושה עם הראש ככה
וככה ומתאלף.

אני כבר כותב מאר.
אני מתרגש.
מתי כבר ניסע.



יום ה

מילים שאמרו לי

יש לי שלוש מדליות זאב ושתי ארד ולך שתי זאב  ושתי כסף.
אבל תזכור  2 אכסף קיבלת אפילו שאהית אחרון. כי ככה זה
בתחרואות של הילדים המיוחדים.
עכשיו תורי בגיים בוי.
ניצחתי.
אתה איפסדת.
איזה אאבל לא יודע לבעוט ישר.
כשאני אהיה גדול אני אהיה חזק כומו האריה ולא חלש כומו העופר
המסכן

חמודי לא היה לך טוב אצל תומר?
אתה רק עייף?
מחר יפעתוש חוזרת אז תכתוב לה ברוחה השבה   ונתלה על הדלת?

זיווי בוטל היעוץ של הבוקר אני יוצאת לקניות. אל תשכח לכתוב
שלט ליפעתוש.


מחשבות

אני דווקא  אאבתי את העופר בסרט, או היה עצוב ורצה את אמא שלו.
אם משהו יקרה לאמא שלי אני חושב שאני ימות.
תומר או חבר שלי, אבל לפעמים או ממש עושה אותי עצוב. זה כומו
שבין אמא לאבא. תומר או עם סינדרום  דאון ואני אורגני, של חוסר
חמצן בלידה. בשביל זה טוב לי לשחות כי ככה אני לומד לנשום אמון
חמצן. כל יום אני עושה נשימות אמוקות ואני מבי חמצן למוח. ככה
בסוף אם אני יעבוד קשה ואם אני ינשום ארבה אני איהיה רגיל.
יש לי שלושים שקל שאירווחתי ביושר. אני עדיין חוסך. כשיאיאו לי
100 שקלים אני יראה לאמא איך חוסכים. כשאני איהיה גדול אני
אידאג לאמא שתאיה כבר זקנה.
אני איכתוב יפעתוש אחמודה ברוחה אשבה ויקשט  בארבה פרחים וגם
עם בובת ברבי שלה.


יום ו

מילים שאמרו לא רק לי

איפעתוש כמה שאת שזופה  ומה קרה לקול שלך?
תני חיבוק
היי זיווש, יופי  של ברחה. תביא חיבוק ונשיקה לאחות הגדולה.
מקלחת ואני מתה מרעב
שוב קנית לי חולצה ועוד בעדום?  
אמרתי לך לא לקנות לי כלום  בלעדי.
זה לא הטעם שלי.
וואו כמה כתבת.
אתה הולך לאיות פרופסור?


מחשבות

יפעתוש מסתירה משהו כואב, משהו שקשור לאבא ולעוד מישהו. אבא
יותר מידי אוהב את איפעתוש וזו הסיבה שהוא עזב את הבית ונסע
לעבוד באפריקה כי  או איה רע והוא עשה משו שאסור מאד וזה סוד
גדול שרק הם ואני יודעים ואמא לא. אמא חושבת שאו עזב את אבית
בגלל שאו לא הואב אותה ובגל העבודה. יפעתוש כאילו שחחה לגמרי
אבל עכשיו שאי חזרה מהמחנה זה כאילו נפתח. אי עצובה ומסטירה
מאמא.

שבת

מילים שאמרו  לא רק לי

מה אתה יודע על אבא ויפעת.
כשהייתי איתך בבית החולים?
אוי זה כואב לי.
אוי אני לא מעמינה.
איך אני קועסת.
אני סונת אותו.
יפעתוש, פרח שלי.
אני אמא רעה אמא מפקירה
ידתה את זה קול אזמן?
למה לא אמרתה לי?
למה אי לא אמרה לי
למה?

הלו, סמדר? תשמעי, אני קצת חולה.
אל תבואי היום.
ביי חמודה.
אני הולכת לקחת קדור ולישון על זה קצת

מחשבות

מהיום אני לא איכתוב יותר.
הסודות שכתבתי עשו את אמא חולה. אמא כל כך עצובה שכואב לה הלב.
אני  לא יכול לעזור  לה.  אני חושב שאני אף פם לא ממש יוכל
לעזור לה לאיות שמחה.  סודות זה כמו אבן שיכולה לפגוע חזק .
אז אני רק  איהיה הנשק הסודי  הפאנג שואי שלה.
לא נורא שלא איהיה לי אוצר מילים.  יהיה לי אוצר כסף. אני
חושב שאם לא אהיתי חולה אז אמא איתה שומרת על יפעתוש ואבא לא
איה עושה רע.
אני חושב שאמא לא צודקת. שלפעמים אפילו שרוצים אז לא מצליחים.
אני גם חושב שאפילו שאני אישנום כל איום אמוק אני לא איהיה
רגיל.
אני יודע שאני עושה עכשיו ככה וככה עם הראש ושעוד מעט אני
איהיה מאולף.
ככה  
וככה
וכ



אין עובדות. יש רק פירושים. ניטשה



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 4/9/03 8:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שרון ליפז

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה