יום ירושלים

ידי מגאלות בשפיר ושליה כדי לטהר
אשה לבעלה כדי לגאול
את האדם ולהביאו אל
האל.

אני קם מן הספר ומחפש:
דבר לקיימו.
מתנקה
מזדכה
רוחץ בנקיון כפי; עוטה כסות  זכה כדי להזכיר
את מה שהאדם עשה בחייו כדי לגאול
(קרי:) כדי להמשיך ולגאול
את ידיו ואת נפשו
בדם.

ושניצחתי אז. ואנצח היום; מועדים לשמחה לגאולה שלמה.

לוויה בצומת ה-T

עמדתי בלילה הקר מול בסיס ה
טירונים. ליד ג'יפ צבאי ושלשה
אנשי מילואים. הם היו
צעירים. נפחדים. רצו לעשות תפקיד
טוב ולשוב לנשותיהם.
בריאים ו
שלמים.  אם כי

אחיהם עמדו לידם במקום הזה ופניהם קדמה. הם היו אדונים.
התגלמות של סיפוח איטי ושקט של גבעות ריקות והרים שוממים.
את שולי גלימתם הרימו להציב מיכלים וליטע עצים.
אדונים הם. לידם עבדים.

ללא שם
העולם נברא פעמיים
רוחות העולם מנשבות בסטריאו
והכל פשוט וברור ואחד.

אני מנסה לפתור את הסתירות ולפשוט
את העקב.
פשטתי את כתנתי