|
שמה ליפסטיק על שפתיי
צובעת את ריסי
להיות יפה ללילה אחד
לא אני,
אך נראה כל כך אמין.
כולם אומרים -
זה בסדר להיות כך
בעולם בו הכל כה זמין.
שוכבת על גבי
מחכה לו שיחדור
רק כך אלגום האור
גם קצת קולות עושה
שירגיש שהוא נפלא
חושבת מה לי כאן
ומה לי בליבי
חושבת מה בי תם
ומה נשבר לו בקרבי
תמימות של ילדה שאין אני עוד
תמימות של ילדה שדינה למעוד
כאב כל כך חזק שמחפשת את הגלולה
שתיקח אותי לשם
ולא אחוש עוד מאומה.
קמה על רגליי
מתקנת את בגדיי
מתקנת את איפורי
שלא יראו את דמעותיי.
עכשו אחייך ודי
כך עשיתי כל חיי |
|
|
אצלי זה רק
שאלה...
(י. פופק מנסה
את
מזלו בתור
לאוטובוס) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.