את לא ישנה, אך עוצמת עיניים,
עצמו לך אותן, כשראו שאין ברירה.
הדרך ארוכה, שם בשביל השמיים,
לא רואים את האור, בקצה המנהרה.
ואיך את עזבת, אותנו לבד?
קשה להמשיך ולחיות בלעדיך.
זה לא אותו דבר, ומשהו אבד,
זה לא אפשרי להמשיך אחריך.
אני מתגעגע אליך, כל כך...
לא יודע מה יחזיר עכשיו אותך?
משהו בתוכי, עמוק בלב מוכרח
רק לכתוב את המילים, והשיר יהיה שלך,
לא יודע מה יחזיר עכשיו אותך.
אני מתגעגע אליך, כל כך.
את לא מבינה, איך שאת חסרה,
האווירה בבית, נהייתה כל כך קרה.
ואלוהים למעלה, לא יכול לחכות,
עד שתהיי שלו, ולנו רק נשאר לבכות.
בשבע ימים, לא עובר הכאב,
זה רק מתגבר כשאני חושב.
קשה להמשיך, ולחיות בלעדיך,
הייתי צריך, ללכת אחריך.
אני מתגעגע אליך, כל כך...
לא יודע מה יחזיר עכשיו אותך?
משהו בתוכי, עמוק בלב מוכרח
רק לכתוב את המילים, והשיר יהיה שלך,
לא יודע מה יחזיר עכשיו אותך.
אני מתגעגע אליך, כל כך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.