|
רם
מסתלסל ומורם
מתגלגל ונפרם
נשחק אל הסוף.
נוף.
קרוב משתחל אל רחוק
והולך אל רגלי
הלוך ונשוק
מגיע אלי
ונוגע מפעים
שוחק ופורם ומסעיר.
אדון לעצמו,
אדון לי,
קיים בשבילי.
קורא למרחק ואומר:
עולם
שלי.
ובוהק ושוחק וצוחק.
גווע נמשך
ונמתח
ובעצב ממשיך.
ומתחת עולה וגועש,
ורועש.
ובקצב מיוחד
מתרומם ועולה
מתרוקן, מתמלא,
שועט ורוהט
אל האחרי.
ואחרי - מחייך
זווית עוד זווית:
עולם
שלי
מבוהק ומבריק.
ומרחיק
אל העוד.
ומה עוד נוסיף
אחרי שקצה יגע אל קצה
ומעגל ייסגר
ויפלוט קרני אושר.
רק אז אוכל להרגיש. |
|
|
ביום כיפור
בעודי רואה סרט
בטלויזיה וחושב
לעצמי מחשבות על
רומו של עולם,
ראיתי גמד קטן
מציץ מהחלון.
ישר קלטתי שזה
הוא וצעקתי
עליו. בחיאת רבק
אלוהים, היום
כיפור, יום של
סליחות אז תעשה
טובה ותסלח את
התחת שלך מפה או
שאני עושה לך
טרור.
אתאיסט בדילמה
עצבני אבל לא כי
הוא לא רעב כי
הוא לא צם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.