ניסיון ראשון מסדנאת כתיבה יוצרת (התרגיל נקרא טבע דומם, והטבע
הודמם שהיה מולי היה קקטוס ולוח שש בש, ועוד כמה דברים שלא
התייחסתי אלהם...)
"אווצ'", אמרתי. "זה דקר אותי",
"דקר אותך". הוא הסתכל. "אבל זה ממש רחוק ממך"
"אבל זה דקר אותי". הקקטוס עמד שם רחוק ממני על שולחן בתוך
עציץ ואני הסתכלתי עליו במבטי אימה.
איתי ישב שם מולי וצחק, "מה דקר אותך, תגידי נפלת על הראש?"
ישבתי שם בשקט מנסה לעצור את עצמי ולהחטיף לו מכה הגונה.
איתי הלך לשולחן והביא את השש בש, "יאללה בואי משחק".
הסכמתי בתנאי שאם אני מנצחת הוא לוקח את הקטטוס וזורק אותו
מהחלון...
"עוד משחק??" שאלתי את איתי בדרך הבייתה מבית החולים אחרי
שהקטטוס תקף אותו שהוא ניסה להרים אותו ולזרוק אותו מהחלון.
עכשיו איתי כבר לא משחק איתי שש בש וגם קטטוסים הוא לא ממש
אוהב..
מסקנה - קטטוסים נושכים | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.