אין הרבה דברים שיכולים להרגיז את ג'וני, הוא בדרך כלל טיפוס
מאוד רגוע ושלו. אין גם הרבה אנשים שמכירים את ג'וני, למעשה
אין בכלל אנשים שמכירים אותו בשם הזה. רוב האנשים מכירים אותו
בשם יונתן ורק כמה חברי משפחה קרובים נוהגים לכנות אותו בקיצור
הנדוש יוני, רק מדי פעם, רק כשצריכים ממנו משהו. וזה יכול
להוציא את ג'וני מדעתו. לא שמבקשים ממנו טובה, כי אז הוא תמיד
ישמח לעזור, אלא עצם זה שמזכירים את השם יוני, כי הוא פשוט
מתעב את השם הזה, אם ניתן לומר זאת בלשון המעטה. אז הוא עשה
מזה ג'וני, כי ג'וני זה שם של אחד שיכול להיות שריף בעיר קטנה
במערב ארה"ב או של אחד שיכול לעבוד במאפיה, בתור מחסל. כן,
ג'וני מבחינתו זה שם של מאפיונר. אבל לא סתם שם של איזה
גנגסטר, ג'וני זה שם של האיש הטוב בינות כתלי הרשע, של אותו
אחד שיקבל את התפקיד של לעשות צדק - לירות בזה שאנס את הבת
הקטינה של השכנים, לדרוס למוות את ההוא שמאיים על החיים של
בעלי העסקים הקטנים אם לא ישלמו לו דמי חסות ובין לבין לעזור
לדודה רותי עם הסלים הכבדים בדרך מהשוק או לקרוא לסבא יוסף,
שמאור עיניו דועך, את העיתון היומי. אין לו ממה להתבייש, כי
ככה זה בעולם התחתון, מצד אחד עושים צדק ומצד שני לומדים לתת
כבוד. צריך להיות אדם טיפש או נאיבי להאמין שהצדק והחוק אחד
המה, הרי ידוע לכל ולג'וני בפרט שידי החוק כבולות בתוך זפת של
זהמה. היכולת האמיתית להעניק צדק אמיתי נעשית בעולם התחתון
וג'וני, הוא יהיה הזקיף בהיכל הצדק של המיקרוקוסמוס העוטף
אותו. רק שיקראו לו בשם שהוא רוצה. רק לא יוני.

אתם בטח שואלים את עצמכם איך זה שבנאדם שמאמין בטוב, בהגנה על
החלש ומחפש להגן על הצדק, חולם להגיע למאפיה. זה לא דבר מורכב,
אם לומדים להכיר את ג'וני טוב. העניין הוא שצדק בכלל זה נושא
מאוד, איך לומר, נזיל. צדק של אחד הוא לא הצדק עבור האחר
וג'וני, למד על בשרו איך צדק נעשה בעולם האמיתי ולא בבועת
הזכוכית שבה הוא חי. צריך ללכת כמה שנים אחורה בכדי להבין מהו
חוסר צדק בעיניי ג'וני. אולי להגיע עד לכיתה ב', חג פורים בגיל
שבע. אמא של ג'וני מחפשת אותו לקאובוי, כמו שהוא רצה והוא רצה
גם אקדח פיקות שיורה ועושה הרבה רעש ומותיר אחריו ניחוח חרוך
של אבק שריפה. כמו שיורים בסרטים, כמו שהוא רואה בטלויזיה. אמא
מסבירה לג'וני שאקדח עם פיקות זה דבר מסוכן ומישהו יכול להפגע
או שתפרוץ שריפה חלילה והמורה בכיתה תיקח לו את האקדח, אז לא
יהיה לו אקדח בכלל. ג'וני בכלל לא מקשיב. הוא מתחיל לבכות
כשאמא קוראת לו יונתן, הוא רוצה אקדח אמיתי, שיורה. אמא מציעה
לו אקדח מים במקום. קאובוים לא הולכים עם אקדח מים, צורח
ג'וני, הוא לא הטיפוס שמוותר.

בוקר של פורים מגיע וכולם מגיעים מחופשים. נטע היפה מגיעה
מחופשת למלכה אסתר ורועי הקטן למלך והם הולכים ביחד מחזיקים
ידיים. דודי מגיע כשהוא מחופש לרובוט ורודף אחרי גלית שהתחפשה
לפרח ושלומי שהתחפש לשפן ורונית עכשיו תינוקת, עושה פרצופים
ליוסי שמחופש לשד ועושה קולות מפחידים חזרה. כרמית לעומתם שמה
הרבה מייקאפ בהמון צבעים שנמרחים על הפנים שלה מהדמעות, כי לאף
אחד לא ברור בכלל למה התחפשה. ג'וני מגיע לבית ספר כשהוא
קאובוי גאה. יש לו כובע בוקרים גדול בצבע חום כמו שיש בסרטים
ווסט מעור שאמא קנתה ושמה לו כוכב בצורת מגן דוד בדיוק כמו
לשריף ומכנסי ג'ינס כחולים עם חולצה משובצת ומגפיים גדולים,
ואפילו שפם קטן שאמא ציירה עם עיפרון של איפור. ג'וני נכנס
לבית ספר והוא מנפח את החזה מגאווה ומרגיש כמו קלינט איסטווד,
רק בלי הסוס, אבל עם דבר חשוב אחר - לג'וני יש אקדח ולא סתם
אקדח, יש לו אקדח קפצונים שאירגן עבורו הדוד איתמר והשביע אותו
שלא יספר לאף אחד ושלא יירה על אנשים בבית ספר. ג'וני כמובן
עשה כן עם הראש וזרק את אקדח המים המצועצע של אמא ודחף את
האקדח האמיתי למקום שמתאים לו בחגורה הגדולה שכמעט נפלה לו
מהמותניים. עכשיו הוא קאובוי אמיתי.

בהפסקה יצאו כולם ונטע היפה ביקשה מכולם שלא יגעו בה כי היא
מלכה וכולם צריכים לשתחוות לה ורק לרועי הקטן מותר, כי הוא מלך
ורועי הגדול נעלב כי הוא התחפש לשטן ואמר שהיא תגיע יום אחד
לגיהנום ואז נראה אותה. דודי שהתחפש לרובוט נפל כל הזמן, כי
הקרטונים ששמו לו על הרגליים לא היו נוחים וגלית צחקה ממנו
ושלומי מצא מישהו מכיתה אחרת עם אותה תחפושת ונעלם. רונית
ניסתה להרגיע את כרמית שאמרה שהיא רוצה שפורים יגמר ויהיה אפשר
ללכת הביתה ולהוריד את האיפור. כולם היו נורא עסוקים בהפסקה
והשאירו את ג'וני לבד שדמיין איך הוא רוכב עכשיו על סוס ומציל
נסיכות, למרות שאף פעם לא רואים אותן במערבונים, הוא הוציא את
האקדח ורק צעק פיו פיו. הוא לא ירה באמת כי זה מה שהוא הבטיח
לדוד איתמר.
רק שאז הגיע אחד הילדים הגדולים בבית ספר ותפס את ג'וני
בצווארון, ניער אותו ואמר לו שהוא לא קאובוי אמיתי. ג'וני צווח
שיעזוב אותו או שהוא יורה בו והורג אותו. מיד התחילה מהומה
שהסיטה את תשומת ליבם של הסובבים ואט אט הגיעו עוד ילדים
ומסביב לג'וני נוצר מעגל גדול. הבריון שתפס אותו עזב אותו
והתחיל לצחוק עליו שעם אקדח כזה הוא לא יכול להרוג אותו. ג'וני
אמר לו שלא ינסה להעמיד אותו במבחן ואז הרגיש דחיפה גדולה והוא
עף אחורה לתוך ערימה של חול. החול חדר לתוך המגפיים ולחולצה
ואפילו נכנס קצת לעיניים ולפה. ג'וני התרומם מיד וכיוון את
האקדח ביד ישרה לראש של הילד הגדול וצעק לו להיכנע. לרגע אחד
נהיה שקט ואחריו התחיל גל גואה של צחוק וג'וני שהרגיש בזוי, לא
היסס, לחץ על ההדק ואמר בקול בוטח - אתה מת. היה לרגע אחד קטן
שוב שקט ואז התחיל שוב הצחוק המעליב והמשפיל, הפעם הרבה יותר
חזק וג'וני לחץ עוד כמה פעמים על ההדק ושוב ושוב וחוץ מהקליק
הקטן, לא היה שום רעש וכמובן שלא נשמעה כל יריה. רק אז הוא
הבין שדוד איתמר נתן לו אקדח קפצונים, אבל בלי קפצונים. ורגע
אחרי שקיבל ברכיה כואבת לבטן ושניה לפני שהתחילו לו הדמעות באה
המורה אילנה לראות מה קרה וכשראתה את ג'וני עם האקדח היא נזפה
בו ולקחה לו אותו בלי לשאול שאלות. מאותו יום כולם קראו לו
בבית ספר יוני קפצונים והוא שנא את כולם.

כשג'וני התבגר בכמה שנים הוא אהב לראות הרבה טלויזיה. זה כמעט
כל מה שהוא היה עושה בכל יום. הוא היה שם את הקסטה של בעבור
חופן דולרים או את נהג מונית ומתחיל לראות את הסרטים שראה מאות
פעמים כבר בחייו. ביד שמאל החזיק פחית קולה, על הבטן שם את
השלט של הוידאו, ביד ימין לפת אקדח. לג'וני יש עכשיו אקדח
אמיתי ולא סתם אקדח, אקדח פיקות כמו שהוא רצה תמיד. וכשמתחילה
הסצנה שהורגים את כל הרעים הוא שולף והורג את כולם מהר יותר
מהאיש הטוב, אפילו קלינט איסטווד או דה-נירו לא שולפים כמוהו
וכשנגמר הסרט הוא מעביר לחדשות וגם שם הוא מכוון את האקדח, ככה
בצורה מדויקת ויורה במי שלא נראה לו. יריה אחת זה מספיק, ישר
לראש. הוא אף פעם לא מחטיא. מדי פעם הוא מזפזפ ויוצא שהוא
מעביר לערוץ ההיסטוריה, שם רואים לפעמים סרטי מלחמות. ג'וני
מאמיץ את מוחו ומנסה להבין בדיוק מה עובר בראש של אנשים
שהורגים. הוא הגיע למסקנה שלמי שהמציא את את הרובה הייתה מטרה
מאוד ברורה. זה רק בשביל שלא יצטרכו להסתכל לתוך העיניים של
האחד שאותו צריכים להרוג, שיהיו כמה מטרים של מרווח ביטחון, כי
אחרת זה עושה את זה עוד יותר קשה. במיוחד במלחמה, במיוחד כשלא
מכירים את הבנאדם. הרבה יותר קל לדעת מי עומד מולך ולמה מגיע
לו למות. בגלל זה הוא מעדיף מערבונים או סרטים בסטייל של
המאפיה, הוא יכול לדמיין את עצמו בסרט של מרטין סקורסזה, לצד
רוברט דה-נירו. דה-נירו מצידו יכול להיות הבוס, הוא ימלא אחר
הפקודות שלו. הוא חולם איך הוא הורג את הרעים ויורה בהם ללא
הפסק. הוא לומד לשנן לעצמו משפטי מפתח. הוא זוכר את כל הפרטים,
יש לו זיכרון טוב; את ביזית את כבוד המשפחה כשבגדת בבעלך ושכבת
עם המנוול הזה...אתה מכרת סמים בבית הספר לילדים תמימים וגרמת
להם להתמכרות...אתה רצחת את אחייניתו של הבוס, על זה אין סליחה
ואין מחילה - אסטה לה-ויסטה בייבי ובמשיכה רכה של ההדק, כמו
שהוא יודע לירות, נוצר ריח ממכר של עשן המסתלסל מתוך האקדח.
הוא עושה פוו.

בינתיים, לחיים יש חוקים משלהם, חזקים יותר מאלו של ג'וני, לכן
ג'וני מצא לעצמו עבודה קבועה בעיריה. מזה הוא מתפרנס, עד שאיזה
דון אחד ייקח אותו תחת חסותו, יתן לו חליפה שחורה ושני אקדחים
מוזהבים, עם השם שלו מוטבע באותיות של כסף. עבודה זה דבר חשוב,
אבל נאמנות היא דבר חשוב יותר. צריך להיות נאמן למשפחה שלך,
נאמן לבוס, לכבוד, לעצמך. נאמן למה שחונכת וגדלת עליו, לאמונות
שלך, לדרך החיים שלך. לדבוק במטרה ולא לתת לאף אחד להסיט אותך
ממנה. בערב הוא מתנדב במתנ"ס ועוזר לילדים במצוקה בלילה הוא
ורוברט דה-נירו ממגרים את הפשע ומשאירים משפחה אחת שולטת בעיר.
זה לא הכוח ולא ההשפעה שיש לו על האנשים שמניעים אותו, זה הצדק
שצריך להעשות. אם מישהו עושה מעשה רע הוא צריך להענש. יום אחד
יהיה כאן סדר וזה יהיה בזכותו, אנשים יוקירו אותו ויכירו לו
תודה על כך. יגידו שעכשיו יש שריף חדש בעיר והוא עושה את
העבודה.


כרגע ג'וני רואה את הטוב הרע והמכוער. זה כבר סוף הסרט ושלושת
הגיבורים הראשיים עומדים בתוך מעגל, תוהים מי ישלוף ראשון.
במציאות, בעיר אחרת, עוד כמה שעות מעכשיו, שוטרים יכנסו לתוך
דירה של זוג אחד. האישה שרק תחזור מהעבודה תקרא להם, אחרי
שתראה את בעלה שרוע ללא רוח חיים בתוך האמטיה, טובל בשלולית של
דם. זו כמובן סיטואציה לא פשוטה. אם תשלוף ראשון ותהרוג את אחד
משני הנותרים, השלישי יירה בך והוא ייצא חי עם השלל. מצד שני
אם לא תשלוף מהר מספיק סופך לשמש טרף לציפורים גם כן. דילמה
אמיתית. מדובר ביריה אחת בלבד. זה מה שמתברר לשוטרים; אזרח
תמים שנורה בראשו, מבוגר בכמה שנים מג'וני. שניהם אפילו למדו
פעם באותו בית ספר. ג'וני כבר יודע את מי צריך להרוג ראשון.
לאחד מהם אין כדורים באקדח. זה לא ג'וני. לג'וני יש מחסנית
כמעט מלאה, חסר בה רק כדור אחד. החוקרים דווקא מצאו כדור, זה
כל מה שיש להם. הם לא ימצאו לעולם את הרוצח והתיק יכנס לחדרי
הארכיון של המשטרה כעוד מקרה של רצח בלתי מפוענח. אין להם קצה
קצהו של חוט לפיענוח הרצח, למעשה אין להם אפילו מניע. ג'וני לא
חושב על מניע, הוא רק רוצה להרוג את האיש הרע ובכך לעשות צדק.
בשביל זה לג'וני יש אקדח, אקדח אמיתי - ברטה 9 מ"מ. ג'וני
מכוון את האקדח ישר לראש של הרע. יש לו יד מכוונת לא רעה, ויש
לו גם זיכרון טוב ולב שלא מסוגל לסלוח.