את היית אומרת שהכל כבר אבד נעלם ונשכח
לא היה אכפת לך מהתרכלויות של שכנים
את היית אומרת בוא
שב איתי הצמד שפתיים
ולגום מהמשקה הקר (המתוק?)
די לפחד. המבטים המופנים לכאן ומשם
הניצוץ המבקש להימלט מן העין השובה
את היית אומרת התעלק מחמלי
אך ראשית התלהק ואז
עגל טפריך, הופ
התעלק
לא טוב היות האדם
השיחים הגבוהים היו מקיפים אותך קדים
קידה משפילים מבט ומחווים בעליהם
כעוטרים לבוש מלכות, כמרפדים כס גבוה
והשכנים,
השכנים אין עינם שלטת בך אין פיהם מגיע עדייך
כן, כן, את היית אומרת
ומשאמרת שוב אין הגלגל יכול לסוב אחור
ואני
מלקט עשבים של סתיו ועלים של שלכת
מחכה לבוא אביב ניחוחי
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.