|
חברות לעט
חברות לעת
אהבתי אותה באמת
אוהבת אותה גם כעת.
לא יכולתי להמשיך בדרכי השטנית
אז וויתרתי עלייך למענה
גם אם אין לי אותך
גם אם אין לי אותה.
הבושה גוברת
המרחק גדל.
מה שהיה מת בשבילה
מה שמת יצר שנאה אצלה.
למה אני לא יכולה להניח את העט,
לא מניחה לי להפסיק לכתוב
עוד אמת מכאיבה.
לעת עתה או עד בכלל
היא נעלמה
עד שינוחו הרוחות
כשאני כבר אהיה אחת
אולי אמצא מחילה
או מחילה להתחפר בה מהבושה. |
|
|
אני כבר חושבת
שעתיים ועדיין
לא הצלחתי לחשוב
על משפט מתחכם.
כל מה שעולה לי
בראש זה מחשבות
על בחורות בשם
וגינה, וכמה שזה
קינק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.