|
חברות לעט
חברות לעת
אהבתי אותה באמת
אוהבת אותה גם כעת.
לא יכולתי להמשיך בדרכי השטנית
אז וויתרתי עלייך למענה
גם אם אין לי אותך
גם אם אין לי אותה.
הבושה גוברת
המרחק גדל.
מה שהיה מת בשבילה
מה שמת יצר שנאה אצלה.
למה אני לא יכולה להניח את העט,
לא מניחה לי להפסיק לכתוב
עוד אמת מכאיבה.
לעת עתה או עד בכלל
היא נעלמה
עד שינוחו הרוחות
כשאני כבר אהיה אחת
אולי אמצא מחילה
או מחילה להתחפר בה מהבושה. |
|
|
-אמנון, תגיד
ינתי פרזי.
-ינתי פרזי.
-אה... משהו כאן
לא בסדר... תגיד
שוב.
-ינתי פרזי. נו,
מה העניין? למה
אתה רוצה שאני
אגיד את זה? מה
זה בכלל?
-אה, הבנתי
עכשיו מה הבעיה.
הייתי צריך
להגיד לך שתגיד
את זה הרבה
פעמים רצוף,
ככה:
ינתיפרזיינתיפרזיינתיפרזיינתיפרזי.
-מה, זיינת
פרה?
אפרוח ורוד,
בעוד דו שיח
ברומו של עולם
עם אמנון
ז'קונט, חופר
לעצמו את הבור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.