|
גם לך אמרתי שלום
לא יכולתי עוד לשאת את מגע ידך
גם לא את מגע שפתייך
כי הכבדות שבי
והעדינות שבך
זה שילוב מסוכן.
אז קרעתי שפתייך משפתיי,
כאב לי כל כך
אבל הרגשתי גם הקלה.
אולי כי רק אז הבנתי
את שעוללתי לך וגם לה.
ההקלה מחזירה לי את עצמי
כמו פעם השנאה העצמית גוברת,
ניזונה מרעלים סביבתיים ופנימיים,
הרס עצמי.
מאיימים להרוג
אז אני מתחננת
שתסלח לי כי לא ידעתי לאהוב. |
|
|
-אמנון, תגיד
ינתי פרזי.
-ינתי פרזי.
-אה... משהו כאן
לא בסדר... תגיד
שוב.
-ינתי פרזי. נו,
מה העניין? למה
אתה רוצה שאני
אגיד את זה? מה
זה בכלל?
-אה, הבנתי
עכשיו מה הבעיה.
הייתי צריך
להגיד לך שתגיד
את זה הרבה
פעמים רצוף,
ככה:
ינתיפרזיינתיפרזיינתיפרזיינתיפרזי.
-מה, זיינת
פרה?
אפרוח ורוד,
בעוד דו שיח
ברומו של עולם
עם אמנון
ז'קונט, חופר
לעצמו את הבור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.