היא פה מולי ואני מחייך, לא יודע מה לומר, לא יכול לדבר. היא
מחייכת חזרה ואני רק מרגיש - כבר אין לי אוויר כדי לנשום. אתה
מדהים היא אומרת לי ואני חושב את אותו הדבר, עליה, ועדיין היא
לא נותנת לי לנשום. אני שוקע אחורה ומחכה לה שתבוא, היא עוקבת
אחרי ואני מאוהב בה. אני אוהבת אותך היא אומרת לי ואני שואף
עמוק כדי להחזיר לה תשובה, כל מה שיוצא לי זה גם אני אוהב אותך
ונשיקה. היא מחזירה לי כמו שהיא הבטיחה, גם אם זה היה בצחוק,
ואני כבר לא יכול אפילו לחשוב. אני רק מרגיש שאני רוצה לצאת
מתוך עצמי ולרקוד עד שהנשמה שלי תתמוטט מעייפות ואז לנשק אותה
עד שאני אוכל שוב לקום ולעוף. לעוף מהר מעל הכל, לעוף, ושהיא
תהיה לצדי. ואז היא שאלה אותי מה נשמע? ורק אחרי עשר שעות
הצלחתי לומר את זה - מאוהב.