New Stage - Go To Main Page


I see a light at the end of the tunnel,
In horror I run back.
I try approaching celestial fire,
It quickly me rejects.
So then I put out the flame of my own soul,
All that then happens,
Is I'm continuing to burn -
In darkness.

I see myself - a knight in shining armor,
But not because the strength of my own skin,
Is anything like steel.
Because if I would be a knight -
A knife would tear my skin to shreds,
And only armor could then save me.
But I am not a knight, for I'm an ordinary dog.
My tail is between my legs.

I see you look at me, and do so with a smile,
You could be thinking I am mad or maybe I should be there,
But I am only madly 'fraid, a beast with terror filled.
Yet it's well known that only when one faces certainty,
That others can for certain tell -
The measure of his fear.
If anyone still even gives...

And even though I might be scared,
It means not I'll be scorned.
For even through my deepest fear,
My teeth I sharpen on the bones of man,
Thus feeding my own fear
Of death.
And kill,
And life,
And love,
And other dogs,
And man.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 23/3/01 16:21
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דימה ונגר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה