מיכאל ימיני / מאמי |
פצעיי מחיכים אל עבר הנסיך הקטן
מאמי, אני נוח אבל עדין לוחץ
אני לבוש כמו שרציתי וחי במקום אחר
ואת תינוקת, עם קולך האינפנטילי
ואת כולך, יורדת ועולה,
מרטיטה מדדי אי קיו, די צובט לי.
והשעון דופק, מאמי, מתקתק ודופק
ואני נוח, כל כך נוח, אבל
עדין לוחץ.
והשיניים שלי זהובות אל מול עורך
או מאמי אני
או הב
או תך
(ומשתגע כל יום ויום)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|