עברו כבר שש שנים מאז הפעם האחרונה ששכבתי עם מישהי, וגם אז,
זה היה בטעות: היא חשבה שאני מישהו אחר.
התסכול כבר מציף לי את כל הגוף, את כל הנשמה, אני כולי מלא
בהרגשה שאני חייב כבר לזיין מישהי, אבל מה לעשות, זה אף פעם לא
מצליח לי. הפעם האחרונה שניסיתי להשיג זיון הייתה לפני כמה
ימים, ראיתי מישהי שנראתה טוב באיזה קניון, וישר נדלקתי עליה.
היה לה שיער בלונדיני ארוך, עיניים כחולות, חזה גדול, בקיצור -
כל מה שצריך בבחורה.
בהתחלה לא כל כך הייתי בטוח איך להתחיל איתה והכל, דברים כאלה
תמיד ביישו אותי, אבל מבט אחד נוסף בה גרם לי לאזור את כל
האומץ, וככה הלכתי ועשיתי את הצעד הראשון.
"היי" אמרתי לבלונדינית.
"היי.." היא ענתה בקול חסר סבלנות.
"תגידי.. את רוצה אולי. לשכב איתי?"
הבלונדינית הסתכלה עליי לרגע, מעכלת את המילים, ואז היא פשוט
הפנתה את הראש והחלה ללכת. כלבה. לא יכולה אפילו לענות?
בהתחלה חשבתי שהכי טוב יהיה אם אני פשוט אשכח מכל העניין
ואמשיך הלאה, אבל מבט אחד בתחת המתנועע של הבלונדה שהתחיל
להתרחק ממני והרגשתי שאני חייב לנסות שוב. אולי היא רק
ביישנית, אולי אם אני אסביר יותר טוב היא תסכים!
"היי.. חכי!" קראתי לה, אבל היא לא עצרה ללכת. הרמתי את
הרגליים שלי ורצתי לכיוונה, כשהייתי קרוב אליה מספיק כדי שאני
לא אצטרך לצעוק כדי שהיא תשמע אותי המשכתי לדבר: "תקשיבי! את
לא צריכה ככה ללכת! תקשיבי. אני מבין אותך, אולי את לא רוצה
ככה סתם לשכב עם מישהו. את יודעת, עניין גדול והכל, אבל באמת
לא איכפת לי! אנחנו לא חייבים לשכב! אפשר גם למצוץ אחד לשני,
או אולי להחדיר לחורים אחרים. מה את אומרת, בובה?"
הבלונדה עצרה ללכת, הסתכלה עליי לרגע, והחטיפה לי סטירה, חזקה
כזאת ששמעתי כמה דקות אחרי זה צלצולים באוזניים. נשארתי המום
באמצע הקניון והיא המשיכה ללכת.
תאמינו לי, אי אפשר להבין את הנקבות האלה.
תאמינו לי, אי אפשר להבין את הזכרים האלה.
לפני כמה ימים אני הולכת לי בקניון, ואיזה גבר מגודל ומטיף ריר
ככה בא אליי, ובלי בושה מציע לי לשכב איתו!
לי! לשכב איתו! מה הוא בכלל חשב לעצמו?! שאני, אישה צעירה
בגילי, שנראית מצוין (שיער בלונדיני טבעי, עיניים כחולות, חזה
בלי עין הרע.), אסכים ככה לשכב איתו?! אז בהתחלה סתם התעלמתי
ממנו והמשכתי ללכת לי, אבל אז הוא, ברוב חוצפתו, המשיך ללכת
אחריי וביקש ממני שאני אמצוץ לו! החוצפה! בשלב הזה כבר לא היו
לי יותר עצבים והחטפתי לו את הסטירה של הלייף. הוא נראה המום
לרגע, בטח שמע צלצולים באוזניים מרוב העצמה של הסטירה.
ואז המשכתי ללכת, בדיוק הייתי בדרך לבית של החבר שלי.
החבר שליף אם אתם תוהים, הוא גם כמוני, בלונדיני, עיניים
כחולות, שרירי.. פשוט בחור חלומות! ישר שהגעתי אליו הביתה
הורדתי את הבגדים ושכבתי איתו.
אלוהים, איזה טוב הוא היה!
אלוהים, איזו גרועה היא הייתה!
בהתחלה היא מצאה חן בעיניי דווקא, בחורה שנראית טוב, בשנות
העשרים לחייה, שיער בלונדיני, עיניים כחולות, חזה טוב, אז
הסכמתי לשכב איתה. ואז היינו ביחד עוד כמה ימים, והיינו עושים
את זה די הרבה, פעמיים ביום או יותר, אבל עכשיו כבר די נמאס
לי.
קודם כל, להגיד את האמת - כבר היו לי יותר טובות ממנה. ובכלל,
מתחיל כבר להימאס לי כבר.
לא, לא מסקס, חס וחלילה, אף פעם לא יוכל להימאס לי מסקס, אבל
מתחילה להימאס עליי השגרה הזאת, הכל אותו דבר כל פעם, נפגשים,
מתפשטים, נכנסים פנימה, יוצאים החוצה, פנימה החוצה, פנימה
החוצה, גומרים, מתלבשים ומחכים לפעם הבאה שיבוא החשק. במאה
הפעמים הראשונות שלי כל זה הספיק לי ולא הייתי צריך יותר מזה,
אבל עכשיו זה כבר די מעצבן.
אני מרגיש שחסר לי משהו, חסרה לי הרומנטיקה. אבל אני בחיים לא
אתחיל רומנטיקה ככה, אני ממש ביישן בנושאים האלה.. וחוץ מזה,
זוג צריך להיות ממש בקשר מיני טוב כדי להתחיל עם רומנטיקה, זה
הסדר של הדברים בעולם - קודם שוכבים, אחר כך מכירים ואוהבים.
אם אני אתחיל סתם ככה עם בחורה ברחוב, בלי לנסות ישר לזיין
אותה היא עוד תחשוב שאני סוטה או משהו!
הוא בטח חושב שאני סוטה או משהו!
אני לא יודעת מה חשבתי באותו יום, סתם, די שעמם לי ורציתי
לעשות משהו מטורף, אז ירדתי לקניון, מצאתי איזה בחור שנראה לי
די אומלל (למען האמת הוא נראה לי גם די מוכר, אני חושבת שלפני
איזה שש שנים שכבתי איתו בטעות), והתחלתי ככה לדבר איתו.
"היי בחור? רוצה." לפני שהספקתי לגמור את המילה הוא התפרץ
לדבריי בהתרגשות: "סקס?! סקס?!?!!"
"אהה.. לא, אני דווקא חשבתי יותר בכיוון של לראות סרט ביחד?"
הוא הסתכל עליי לרגע אחד, מעכל את המילים שלי, ואז פשוט המשיך
ללכת לו.
כבר חשבתי לוותר על הכל, אבל אז שוב נתקפתי בכל המחשבות האלה,
איזה נחמד יכול להיות פשוט להיות עם מישהו פעם, ולא רק סקס. אז
די רדפתי אחריו, ואז המשכתי לדבר איתו: "תקשיב.. לא חייבים
סרט.. אפשר סתם לשבת באיזה בית קפה ולדבר. או.. או ללכת לים
ולשחות ביחד. מה אתה אומר?"
הבחור הסתכל עליי לעוד איזה שנייה, ואז החטיף לי סטירה.
מהעצמה של הסטירה נפלתי. הבחור המשיך ללכת בעוד אני ישבתי על
הרצפה, חיכיתי שהצלצולים באוזניים יפסיקו כבר, ושאלתי את עצמי
עם עולם שבו רומנטיקה באה לפני סקס יכול להיות מאושר יותר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.