אני חושבת עליך, אני יודעת שאתה לא חושב עלי אפילו לא לשנייה
אחת.
אני כל היום מדמיינת אותך, מה אתה עושה עכשיו, או יותר נכון,
מה תעשה כשתהיה איתי.
איך אני מסוגלת עדיין לקוות, איך אני יכולה עדיין להאמין, אחרי
שאני יודעת שזה יגמר כל כך רע, כל כך כואב. אני עדיין מאמינה
שאתה תקרא את זה, ותבין שזה עליך למרות שאני יודעת שזה לא
יקרה, כי שבוע אחרי שאני אעלם אתה בטוח תשכח אותי.לגמרי.
עכשיו אמצע הלילה, הזמן הכי עצוב בבשבילי, כל המחשבות פתאום
באות, מחפשות רק אותי.
ורק אתה בטח יושב שם צוחק עם כל החברים, רק כשהייתי איתך הבנתי
שגם אני יכולה להכיר את המילה הזאת- אושר, קצת יותר מקרוב.
אתה כותב לך עוד שיר, על רגשות וכאבים, ואני רק חושבת
מתי זה יקרה, שתכתוב גם עלי, שיר.