צליל חנוכה / אומשלאג פלאץ |
בדרכם האחרונה
ברחובות קרים כקרח
לשם, לתחנה.
נפרדים...
בשבילי הלא-נודע
על רצפה חומה נדחת
אמא מחפשת ילדה.
מתפללים...
לשמיים ריקים
אל ענן אפור קודר
"החזר לנו חיים".
פוחדים...
והדרך מתקצרת
בצעדים קטנים שקטים
התמונה מתבהרת.
בוכים...
ואין תקווה
עוד חיבוק האחרון
לאן ברחה האהבה?
מתים.
--- נכתב במהלך המסע שלי לפולין, לאחר סיור במה שהיה פעם גטו
וארשה, 25/9/2002 ---
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|