בליל סופה וסער,
נשפו דרקוני הקיץ,
אש רקיע .
האור,
גם זה, אינו חדל,
מלהכות בסנוורים
כוכבים מיוסרים.
ניתז, רקיע - אש
לוהבת.
בערתו רוטבת, מים
מאררים.
נקלף ירח נגוהותיו,
קילוחי הגשם - מנחת
קנאות גשומה נשטפת
תעלות.
פשט, ענק החושך
אלף זרועותיו.
עוקץ הנחושת, כבר הוטל
האור
נשמט.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.