קמה בבוקר, ניגשת למראה
בקצה העין נוצצת לה דמעה
פנייך שמוטות, את לא רוצה להביט
לחייך סמוקות מאי-שפיות זמנית
ושערך הפרוע לא רוצה להסתדר
כי באותו היום אבדת חבר

הבוקר הזה הוא הקשה מבין כל הבקרים
השמש לא זורחת, אפורים העננים
וליל אמש בכית בלי די וללא סוף
הכוכבים לא דלקו, לא האירו שום נוף
החושך התארך, ואור היום התקצר
באותו היום שאבדת חבר

הגשם טפטף בכבדות על אדן החלון
הרוח הניפה בסערה את הוילון
ערפל כיסה בחום כהה את המקום
את הלכת לאיבוד בים-בדידות איום
וברק נוצץ את סיפורו העצוב סיפר
כשבאותו היום אבדת חבר

ומשהו איננו
משהו חסר
מאותו היום שאבדת חבר