|
במדרונות המחשבה
עמדת את
קטנה ותמימה
בשובבות נופפת
בימי עננים נמוכים
עמדת רחוקה
שלובת ידיים
בוכייה
בימי סנכרון גלגלים
ישבת ודיברת
על ההצגה שהלכנו
חייכת
בשעות בחירה
מבט על בחור
שפגשת בעבודה
אכזבה
בעידן השלמה
ביד רועדת
מביטה על טבעת
התחייבת
בניצני תמימות
את כורעת ללידה
בת ראשונה
מאושרת
בתום העידנים
העגלה עוברת
מה יאמר בן זוגך
על אלו טלטלות
|
|
|
בכל רגע שאתם
קוראים את זה,
תאים בגוף שלכם
מתחלקים, גדלים,
מתים ונולדים
חדשים.
חוץ מתאי מוח.
הם רק מתים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.