כלפי
סכינים נשלפות
מבין שיריך.
מילותיך ננעצות
בבשרי,
חותכות, מייסרות.
ולמרות דמעות הכאב
אני חוזרת וקוראת.
מתבוססת
באכזבתך.
בוכה
את הפגיעה
שפגעתי בך,
את אובדן
ידידותך,
את ביטול
הערכתך.
לאייל, בתקוה שאת המנוי הוא לא ביטל
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|