כשבאוזניי מתצלצל צחוק מלבב
ומבעד לעיניי מראות אהבה וריגוש
ליבי נעמד דום שתיקה
קיפאון אדיר אוסף את רוחו
והזמן שלי נעלם

נשימתי מרגע לרגע נעתקת
ידיי רועדות ומפוחדות
ללא משענת אחת להיאחז בה
ואני צופה בגופי מתמוטט בשתיקה הזאת

שקט דממה מטריפה מכל מקום
שבכוחה מקללת אותי ואת נשמתי
חיי שנידונו לקללה הזאת לחריצה הכואבת הזאת
מסרבים להיעצר ברגע הזה
מסרבים לנטוש את גופי
אף שליבי קפא ונרדם מזמן
הזמנים ממשיכים לחלוף ולגלוש

בתוך הים הזה ובגלי הזמן
יש לי מחר אמיתי
תקווה מגובשת אחת שמביאה את סופי הנצחי
וגורלי יחרץ בבוא הימים
ולא בפנטזיות מגואלות דם וייסורים
לא בשתיקה איתנה
אלא בצרחת כאבי העז
כי נלקחו ממני חיי בפעם האחרונה
וליבי לא יקפא אלא יימס מול חום דמעותיי
זיכרונות מתוקים יתנפצו כאחד
שאפול לתהום חדש וגורל

אני אבכה יחד עם כולם
אבכה כשאהיה כבר ללא נשמה
אבכה יחד עם התולעים המכרסמות את גופי ומוחי
כשלא אהיה מולם יותר
ולא אחייך אליהם
אני אמות