ארז עמית / שיר |
שם עם הגב אל הגב אל
עינייך הנעצמות למחצה ממגע ידיו
של מישהו שהכיר
מדברים שאמרת
מהשתיקה הארוכה שהולכת את ברחוב
מזדחלת אחריך
מהתסכול שזורם מהעיניים כחולות
שבהן דמעה היא בקושי טיפה בים
מה את רוצה שאני אגיד
שהכאב נצבר בתוך הבטן
שלא רואים את הדמעות שלי
כי הן תפסו מעלית למטה
עשי את רצונך
בי
אני מוכן
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|