ארז עמית / שני שירים מספט' 2000 |
הדברים שהוא עושה
לא מבין
עד שמתרסקים לו בפרצוף
בכי חנוק שלה דרך הטלפון מזכיר
שיש מישהו מאחורי הזיון
עכשיו מבין
וממשיך
בשעות הערב מזדנבות הצללים,
שתיחצי דמויות רכובות על גבי
חצי סוסים.
חצי שקיעת השמשיה אל תוך אופק חצוי לו בפקפוקיו
אם להתמתח לו לכל האורך או להישאר
חצי מתוח לא יותר מידי, בלי התחייבויות
שמבקשת היא השמש השוקעת לתוכו.
והדמויות נמוכות חצי הקומה שלהן, מעשנות
סיגרים ארוכים מלוא הריאות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|