איזה קור
מתעורר מחלום והייתי ער
את כל אשר דמיינתי אני זוכר
כשלבשת שחור
ראיתי אותך באור שונה
היית בולעת את החום שאלייך פונה
אבל מאז התבהרו דברים.
אנחנו מתרחקים, לא מכירים.
את משדרת מבוכה, כאילו לא היה זה כלום
ללא שיחה טובה, במבט נדמה אטום.
איזה קור
הייתי נמנע מלנדוד כמו זר
אם הבטחת לי היום שבינינו זה נשאר
לאותו אזור
רציתי איתך להתרגל
אבל במיטה שלך לא אתכרבל
כי מאז התבהרו דברים.
אנחנו מתרחקים, לא מכירים.
את משדרת מבוכה, בעצם לא היה זה כלום
גם לא שיחה טובה, זה המבט שלי עקום.
איזה קור
לא הכרתי משחק כה מרושע
שותקת המון כשבפנים את מרעישה
כן מאז התבהרו דברים
אנחנו רחוקים, לא מתמכרים.
לא מתקשרת, לא עונה - תראי כבר לא נשאר פה כלום,
רק מנגינה טובה שתזכור אותך עמום. |