לדן עומר


במוסף ספרותי של הארץ
נתקלתי בהתכתשות
מטא-פואטית
מתה או חיה השירה
על קוצה של חריזה
על הזך והמנור
משהו קטן
בין אונומנופותיאה ואוקסימורון
בטרקלין הספרותי
של הפוסט בוהימה.

מודרניסם ופוסט מודרניזם
מלחמת גנרלים
דיאדוכים פטריכאלים
בעידן האלימות
מצאתי עיר מקלט
בתוך בועה
של ציורי מיניאטורות פרסיות
עטויות שיכבת פוטושופרקטלי.

סיסמאות שהפכו לאיקונים
גם מטאטא יורה
מאבקים סמנטים
צה גווארה על שעון סווץ
סטרוקטורליזם פוסט-לקאניאני
מטא אידואולוגיה
אופיום להמונים בגרוש
דהקוסנטרוקציה של הסמיוטיקה
אני טקסט א-פוליטי.

האדם המחפש משמעות
הלכתי למחוזות הרוח
להמרה אלכימית של סמי-סכיזיאודיות
במודעות מדיטטבית של כאן ועכשיו
רגע לרגע
רוגע לשלווה
בתוך המולת הרעש הלבן האופף
זהירות המנדלה ,זהירות הגורילה .

האדם היונק
מתכונן למושבות בחלל
בתוך קניונים צריכתיים
עובר את המוטציה
האדם הממוחשב
בדה-פראג רינדור עם תירגום בבילון
דיגיטליס ביוונית עתיקה
אצבעוני בעולמראות יקומימגבילים.

אבידניום באבדון של מות  אביונים
בן אמוץ בתוך דנקנרו  יושב
נתן זך מתעמת עם גלות  דורי מנור על הסיין
לאור הוא טקסט פוליטי
מכל מלמדי השכלתי
לשוטים הנבואים  המיז-אנ-סצינה  של בני התורה
בשמש  הקופחת של הניאו-ריאליזם  
בתוך הרד-קור ישראלי
פאסוליני ,דה -סיקה ואפילו לא מרקו בלוקיו
עם אגרופים בכיסים , קלוד ללוש נשלח
לגבר ואשה בפריז ע"י מרגוט קלאוזנר
ארצ ישימון ציה אוכלת בניה
אל המלחמה שמות לו רבים וישלוט.

הניקבה
לבת היענה
לשלושת הקופים
לאלף הקופים
למוזה של
מחוזות הדמיון
ניתנה באופטימה
תמיד מבט קדימה
עוד לא אבדה תיקוותינו
להיות אדם חופשי
על פני כוכב העצב
האונה הימנית שלי
השלימה עם האונה השמאלית
ילדה את הבלדה  לפוסט פסיכוטי
רצה לקלל יצא מברך
אלתר נתיב אלטרנטיבי כזה