מריאן אלין / ולפעמים מודה אני לו |
פקחתי עיני
כשהלילה התכנס לתוכו
והבוקר פרש את ידיו
לצדדים
בכל הצבעים...
גדולה תעשייתו של אלוה
שם במרום..
לבן לענן
תכלת לשמים
כחול למים
צהוב לפרחים
וצבעים עליזים..
ולפעמים בטש באדום
דמעות..
ולפעמים הוסיף קצת ורוד
לגעגוע נסתר
והוסיף מגע של אוהב
עינוג ועידון נשמה
משתזר באלפי ניצוצות
של מילים
לא יפסיקו את מרש
החיים...
מה גדולתו של אלוה
כשהוסיף לליבי
חווית אהבהבים
והרשה לי לנגוע
בתאוות בשרים
ולהצעיף מבט
כשיביט לתוכי
לא יפרום המגע
חשקים.
ולפעמים
מודה אני לו...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|