רדיו איידל, 66.6FM!
היום יש לנו ספיישל פסיכופטים אקסקלוסיבי. נתחלי בראיון מיוחד
עם פורץ המחשבים הידוע, האנאל-עייזר. כזכור לכם, אנאל-עייזר
נתפס לאחר שניסה לגנוב כסף מבנק ע"י התחברות למחשב שלהם וכיוון
אקדח למסך. כשהוא ראה שאף אחד לא מכניס כסף לחשבון שלו, הוא
ירה במחשב. עוד נראיין את א', האדם החשוד בכך שהצית עצי שסק
בשביל סיפוקו המיני ואת צ', זמר מתוסכל ששיחרר את זעמו על
קבוצת מעריצים מסיבה שאנחנו עומדים לברר בקרוב. ולסיון, יהיה
עוד מתכון מבית היוצר של השף שלנו, ז'אן לה-קוסקוס.
אבל קודם כל... האנאל-עייזר!
שוקי: אהלן אנאל-עייזר...
אנאל-עייזר: קרא לי עייזר, זה יותר קצר.
שוקי: טוב. אהלן עייזר. אתה יכול אולי לספר לקהל המאזינים מה
גרם לך להתחיל בפריצות?
עייזר: טוב... הכל התחיל כשהייתי בן 15 בערך, או 14... לא
עקרוני. היה לי 486, עם מודם 14400. הייתי נכנס לאתרם של
סופרמרקטים וגונב מסטיקים. לאט לאט זה התגבר עלי. התחלתי לשדוד
כספומטים, אבל הפסקתי כשראיתי שהם מבינים רק כוח. משם עברתי
לאתרים של בנקים, ומשם הסוף ידוע.
שוקי: כן, בהחלט. מה עשו לך אחרי שנתפסת?
עייזר: למעשה, לא תפסו אותי בהתחלה. אחרי שיריתי במחשב נכנסתי
ללחץ משום שהיה לי מחסור בכסף ולא היו לי האמצעים להשיג אותו
כי כרגע הרסתי אותם. התחלתי לשבת מול המחשב ההרוס ולבהות במסך
במשך שעות הלילה. אחרי כמה ימים השכנים שלי, שהיו רגילים לשמוע
אותי משחק בדום בפול ווליום התחילו לחשוב וקראו למשטרה.
השוטרים הגיעו ועצרו אותי, וביליתי שבועיים בבית משוגעים.
שוקי: ואיך השתחררת משם? קיבלת חנינה?
עייזר: לא. בדקו את התיק הפלילי שלי וגילו שמעולם לא ביקרתי
ב"במה חדשה", אז שיחררו אותי בערבות.
שוקי: בערבות?
עייזר: כן, בערבות של טקסס, עמקו במדבר. כשלרשותי רק מסטיק,
אסימון והרבה חול, בניתי מחשב פשוט והתחברתי איתו לאינטרנט.
שוקי: ואז מה קרה? הזעקת מישהו שיחלץ אותך?
עייזר: אה... זה דווקא לא עלה בדעתי, משום מה. למעשה,
התחברתי לאתר של דומינוס פיצה והזמנתי טייק-אווי. הבעיה היתה
שהם לא עשו משלוחים למקומות כאלה בגלל המוטו שלהם "משלוח תוך
שלושים דקות או שהפיצה חינם". אבל הצלחתי לבסוף לשכנע אותם
כשאמרתי להם שאני אוותר להם הפעם. הם הביאו לי את הפיצה,
ובעזרת הפיצה הזאת הצלחתי להגיע הביתה.
שוקי: מה, אכלת רק פיצה אחת ושרדת את כל הדרך?
עייזר: לא בדיוק אכלתי את הפיצה... שמתי אותה על המחשב ויצאתי
צלחת לווין. בעזרת הצלחת הזאת יכלתי בקלות לשנות את
הפולאריזציה שלי ולשגר את עצמי הביתה. פשוט, אה?
שוקי: אה.. אני חושב שאיבדתי אותך... לא משנה. בכל אופן, הגיע
הזמן להכניס את האורח הבא שלו, א'. שלום לך, א'.
א': שלום, שוקי. זה כבוד גדול להופיע בתוכניתך.
שוקי: ובכן, האם זה נכון שאתה היית מצית עצי שסק בשביל סיפוק
מיני?
א': הכל שקרים. לא הייתי מצית אותם. רק שפכתי עליהם דלק
והבערתי אותו. אתה יודע
איזה ריח ממכר יש לדלק ולאדים שלו?
שוקי: אז מה כל הקטע בקשר ל"סיפוק מיני"?
א': אה, אחרי בערך שנתיים של הצתות נגמרו עצי השסק באזור שלי,
אז התחלתי לקנות טיפקס, שסיפק אותי זמנית.
שוקי: ומה קרה?
א': נגמר לי הכסף ונאלצתי לרדת לזנות. מזה קיבלתי את הסיפוק
המיני שלי.
שוקי: אה.. אז זו הסיבה. איך לא חשבנו על זה.
ועכשיו, האורח השלישי שלנו, צ'. צ', אתה היית זמר מפורסם בשנות
השבעים. מה גרם לך להתפרץ פתאום על מעריציך?
צ': תראה, כמה שנים אחרי שהקריירה שלי דעכה, עשיתי קאמבק אחד,
או שניים, או שלושה, או ארבעה, או חמיש--
שוקי: כן, הבנו את הרעיון. ומה קרה?
צ': באיזה שלב התחילו לספר עלי בדיחות. מעריצים לשעבר באו אלי
ושאלו אותי מתי ההופעה הבאה שלי. מכיוון שלא היה לי עיסוק
באותו זמן וציפיתי לקצת עבודה, שאלתי אותם מתי נוח להם ובמקום
להגיד לי את התאריך שבו הם רוצים את ההופעה, וכמה הם אני אקבל
על זה, הם התחילו לצחוק וברחו! בפעם הראשונה זה עוד היה בסדר,
אבל בפעם המאה זה עיצבן אותי!!1 אפילו לקניון איילון לא יכלתי
ללכת בלי שישאלו אותי את אותה שאלה!!
שוקי: ומה עשית אז?
צ': טענתי את הרובה שלי מתקופת הטירונות, הלכתי ברחוב, וכל מי
ששאלת אותי את השאלה הזו, הפך למסננת.
שוקי: כן, וזה היה סיפורו של הטבח הנורא בתולדות ישראל, בו
נרצחו 4,890 אנשים חפים מפשע. תודה רבה שהיית פה, צ', היה נחמד
מאוד. ועכשיו, פינת המתכונים של ז'אן לה-קוסקוס. שלום, ז'אן!
ז'אן: שלום, שלום. והפעם בפינתי הנפלאה: מרק צפרדעים מהיר
הכנה. כל מה שצריך זה סיר מרק ומספר צפרדעים. הורגים את
הצפרדעים (ניתן לכם לבחור איך) ושמים אותם בתוך המרק. התוצאה:
מרק.
שוקי: תודה רבה, ז'אן, ועד כאן תוכניתנו להיום. לילה טוב!
משתתפים:
שוקי וז'אן לה-קוסקוס: אורי אופיר
כל השאר: רותם הרשקוביץ
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.