זה מגיע. מפעפע, עולה, מתמקם. לא, לא נושא לכתיבה. רק צורך. את
הנושא אמצא או לא, העיקר לכתוב. אתם הפסיכולוגים שלי, מחיר
מבצע. הגוף מרוקן לחלוטין. הראש גם. רק קצות האצבעות נותרו,
מהססות, הטקסט לא זורם. למחוק ? ואם כן, לאן יעלמו המילים ?
החלק השחור שבי תופס תאוצה. המועקה בחזה מתפשטת, נוגעת
ברגליים, משתקת. נוסע, חוזר, בא, הולך, כמו רוח. סקס ? הצחקת
אותי. אפילו לא פנטזיות. תגידי,
את עוד כועסת ?