תכנונים תיכנונים של שעות על שעות
מסתכמים במאית של תקווה לבאות
או איזה יצור, הוא מסתכל בחלון
ומתחיל לגחך על הבלון
הוא מרים סיכה קטנה וחדה
וזורק הישר לתוך הליבה
הבלון לא נופץ הסיכה חדרה
והבלון גדל בעוד מידה
והוא ממשיך ברחוב הפנים לאדמה
אנשים צוחקים גם מתוך השממה
הנה שוב הוא הולך, הבלון המוזר
תסתכלו ותראו עד כמה הוא מכוער
הם לקחו אבנים ולקחו גם מקלות
והחלו לנעוץ אותם כמו סיכות
והכל חדר לתוך השריון, הבלון התנפח למימדי דיכאון
אבל זה סוף המסלול הוא הגיע אליה
הוא קיווה שיראה אהבה בעיניה
בלי מקל בלי סיכה וגם בלי מילים
הבלון התפוצץ לחלקים קטנטנים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.