בתוך חלל שחור,
פיסת דשא קטנה מרחפת.
ועליה עץ, ובראשו פרפר.
הפרפר צבוע בכל צבע וגוון.
אני חג מסביב לפיסה הקטנה,
כמו כדור הארץ והשמש, לפעמים מתקרב, ולפעמים מתרחק.
אך כך לא הדבר, אשר נוגע בכאב.
כי כשאני מתרחק, הכאב מתגבר.
וכשבשבת על גג, משנה היא כיוונים.
נשלטת על ידי זרמי הגורל.
משחקים בריגשותיו של אדם מתוסכל.
הלוואי ויכולתי- פיסת דשא שלי.
אני לא יודע.
השונאת את אותי? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.