New Stage - Go To Main Page

סיון בסקין
/
אגדת פלורנטין

יש פאב בפלורנטין, ברקטום של טי. איי.,
שם לא נתפס קטין על סחר בסרטי
מסע; הדג משתין בשמן, מת וגוץ.
יש פאב בפלורנטין, והוא נראה כחדר אוכל של קיבוץ:

מואר מדי, כמעט באור של בוקר בשלחין,
אפילו שאחת בלילה, וודקה, פלורנטין,
ושולחנות בצבע קרם, שנועדו לארוחת
הבוקר של כורם (במילואים מח"ט).

באים לשם זקנים יוצאי נגריות.
הם לא טיפסו על עננים ולא ברחו מהקריות,
כמונו. והפלורסנט חורך את הקמטים.
יש פאב בפלורנטין. יוצאים משם מתים.

הם לא זכו לרקוד את ריקודי העם,
הם לא קיבלו כבוד ממנהיגי תק"ם
ולא ממתנדבות דקות התחתונים,
אך הם אוכלים עופות עם בירה ובוטנים.

נשות הנגרים שותות אדום מתוק,
והגברים משחזרים את הקרבות בביאליסטוק
עם וודקה לחימום ולהט מפסידים,
ומביטים בזום בשניצל עם פתיתים.

הדג - בשמן זך, העוף - בתוך כריכים,
הספר - בגנזך, האיש - בתכריכים,
בלילה, בעפר, בפאב בפלורנטין.
האיש נגמר, נגמר. הדג משתין, משתין.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 26/10/02 8:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סיון בסקין

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה