ג'ו די-מד / זרם אומללות מרירה |
מכסה בעדינות
את זרם האומללות שלי
חוטים חוטים
קושרים אותך אלי
ושנינו
כמו ילדים שמשחקים סבתא סורגת
רק מעבירים את החוטים
מנסים לגרום להם
להסתבך עוד ועוד והאומללות שלי
פורצת לה מבין הקשרים
זולגת על שנינו במלח
ואני יודעת
חושים נתנו לאדם
וטעם מריר לי
בוא ותנסה לטעום את טעם המחשבות שלי
ואני עדיין
לא גאיתי במרירות ובאומללות
וסכר החוטים מאיים
לפרוק עצמו לתוכי
עיוורון מעולמי שלי
ומה יהיה
כשיגמר המשחק?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|