|
לכשאני שבה לביתי
לאחר יום עבודה
בין אם בחיוך ובין אם בבכי
קפיצות לגובה בליווי מקהלה
וזנב המכשכש כעד למסיבה
אומרים לי "ברוכה הבאה"
לכשאתהלך בסחבות
לכשאזיל דמעות
לכשבלגן מאפיין את חדרי
הם תמיד יהיו שם לצידי
שוקי במבט תינוקי יאמר
אני אוהב אותך גם כשמר
שושה תזחל לעברי לפינוק הדדי
ג'ינג'י יגער וינשק בו זמנית
ומיכי פילוסופית רגשנית |
|
|
אני עומד מול
הקיר ושואל את
עצמי, בשביל
זה?! בשביל זה
לבכות?
זה כל כך ריגש
אותי עד שהתחלתי
בעצמי לבכות, לא
כי זה ריגש
אותי, כי יצאתי
אדיוט.
יוסי עמוס חזה
מהרהר מול הכותל
על מותו של מוטה
גור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.